תנ"ך על הפרק - ישעיה יח - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

ישעיה יח

352 / 929
היום

הפרק

ה֥וֹי אֶ֖רֶץ צִלְצַ֣ל כְּנָפָ֑יִם אֲשֶׁ֥ר מֵעֵ֖בֶר לְנַֽהֲרֵי־כֽוּשׁ׃הַשֹּׁלֵ֨חַ בַּיָּ֜ם צִירִ֗ים וּבִכְלֵי־גֹמֶא֮ עַל־פְּנֵי־מַיִם֒ לְכ֣וּ ׀ מַלְאָכִ֣ים קַלִּ֗ים אֶל־גּוֹי֙ מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט אֶל־עַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֚וֹי קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֔ה אֲשֶׁר־בָּזְא֥וּ נְהָרִ֖ים אַרְצֽוֹ׃כָּל־יֹשְׁבֵ֥י תֵבֵ֖ל וְשֹׁ֣כְנֵי אָ֑רֶץ כִּנְשֹׂא־נֵ֤ס הָרִים֙ תִּרְא֔וּ וְכִתְקֹ֥עַ שׁוֹפָ֖ר תִּשְׁמָֽעוּ׃כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֤ר יְהוָה֙ אֵלַ֔יאשקוטהאֶשְׁקֳטָ֖הוְאַבִּ֣יטָה בִמְכוֹנִ֑י כְּחֹ֥ם צַח֙ עֲלֵי־א֔וֹר כְּעָ֥ב טַ֖ל בְּחֹ֥ם קָצִֽיר׃כִּֽי־לִפְנֵ֤י קָצִיר֙ כְּתָם־פֶּ֔רַח וּבֹ֥סֶר גֹּמֵ֖ל יִֽהְיֶ֣ה נִצָּ֑ה וְכָרַ֤ת הַזַּלְזַלִּים֙ בַּמַּזְמֵר֔וֹת וְאֶת־הַנְּטִישׁ֖וֹת הֵסִ֥יר הֵתַֽז׃יֵעָזְב֤וּ יַחְדָּו֙ לְעֵ֣יט הָרִ֔ים וּֽלְבֶהֱמַ֖ת הָאָ֑רֶץ וְקָ֤ץ עָלָיו֙ הָעַ֔יִט וְכָל־בֶּהֱמַ֥ת הָאָ֖רֶץ עָלָ֥יו תֶּחֱרָֽף׃בָּעֵת֩ הַהִ֨יא יֽוּבַל־שַׁ֜י לַיהוָ֣ה צְבָא֗וֹת עַ֚ם מְמֻשָּׁ֣ךְ וּמוֹרָ֔ט וּמֵעַ֥ם נוֹרָ֖א מִן־ה֣וּא וָהָ֑לְאָה גּ֣וֹי ׀ קַו־קָ֣ו וּמְבוּסָ֗ה אֲשֶׁ֨ר בָּזְא֤וּ נְהָרִים֙ אַרְצ֔וֹ אֶל־מְק֛וֹם שֵׁם־יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת הַר־צִיּֽוֹן׃

מאמרים על הפרק


מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק


פירוש על הפרק

הוי ארץ. הוי לשון קריאה כמו הוי הוי ונוסו מארץ צפון (זכריה ב' י'):צלצל כנפים. כפול מצל, שהיא ארץ רחבה:מעבר לנהרי כוש. שם מלכות אשור:השולח. מי שהוא מנהגו לשלוח בים שלוחים:לכו. אתם מלאכים קלים ובשרו ישראל שברחו וגלו והם מעבר לנהרי כוש:ובעבור נהרי אמר ובכלי גמא:ממושך. הם ישראל שנמשכו ממקומם ככבשים עד שמורטו:ממושך אל עם נורא. הם הכושיים:[מן הוא]. מן אותו העם, או הוא רמז לנהרי:גוי וגו'. היתה דעתו כדעת הנער כאשר ילומד קו לקו, על כן היתה מבוסה:ואל"ף בזאו לחסרון אות הכפל, וכמוהו דליו שוקים (משלי כ"ו ז') על דעת ר' משה הכהן:וטעם נהרים מלכים, כמו את מי הנהר (ישעיהו ח' ז'):כל וגו'. הטעם כאילו נס נישא על כל הארץ:וכתקוע שופר וגו'. לדעת מעשה השם במחנה סנחריב:כי וגו'. טעם אשקטה על השכינה שעמדה:ואביטה. ואראה:מכוני. היא ירושלם:כחם. אויר:צח עלי אור. אחר הגשם כמו יפיץ ענן אורו (איוב ל"ז י"א), כי השמש הנקרא אור גם כן הירח, כי כן כתוב לעושה אורים גדולים (תהלים קל"ו ז'), הם סבת הגשם במאמר השם:כי לפני קציר. כמו תשלח קציריה, והטעם היות קציר:כתם פרח ובוסר גומל. כמו ויגמל שקדים (במדבר י"ז כ"ג) עודנו יהיה בנצתו:וכרת. השם:הזלזלים. הם דבקים עם השרש, ואין למלה הזאת אחות:ואת הנטישות. אותם הבדים הגדולים שנטשו:התז. כמו כרת ובלשון קדמונינו ז"ל ימצא, ובא פועל עבר אחרי עבר בלא וי"ו דבק כמו חמק עבר (שיר השירים ה' ו'), וטעם הפסוק קודם שימלא פרי מחשבותם יכחדו:יעזבו. זה מחנה אשור הנכחד ביד המלאך:לעיט. כמו וירד העיט (בראשית ט"ו י"א), על משקל שש (אסתר א' ו') גם שיש (דברי הימים כ"ט ב'):וקץ. מגזרת קיץ (בראשית ח' כ"ב):תחרף. מגזרת חורף [שם], לאכול נבלות המתים:בעת. שי, דורון הטעם יובילו שי (תהלים ע"ו י"ב):עם ממושך ומורט. הם ישראל הגולים, והנה יובאו לכבוד השם אל מקומו שהוא בהר ציון, ולפי דעת רבי משה זה פי' יוסיף יי שנית ידו (ישעיהו י"א י"א):

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך